<h1>ארחות חיים הלכ' קריאת ס"ת סימן י'</h1>
<h2>דף טו.</h2>
הפרשיות שאין מפסיקין בם בתורה הם אלו ח' פסוקים שבסוף התורה מן וימת משה עד לעיני כל ישראל קורין אותן בב"ה ואפי' בפחות מי' ואע"פי שהכל תורה מפי משה ומפי הגבורה הם הואיל ומשמען אחר מיתת משה מותר ליחיד לקרותן שהרי נשתנו. וי"מ שהקורא שקרא למעל' אינו יכול לקרותן לפי שאינם מכלל התורה. וי"מ יחיד קורא אותם שש"צ מתחיל לקרות מעונה אלקי קדם וקורא עד ויעל משה ויחיד קורא בקול רם מן ויעל משה עד ולכל היד החזקה קורא ש"צ בקול רם ומסיים. וי"מ יחיד קורא אותם המיוחד שבהם כלו' הגדול שבכלם מפני כבודו של משה כשמזכירין פטירתו ואין מפסיקים אותם הפסוקים לשנים.
ירושלמי פרק בני העיר ר' יוחנן דגרבתא נחת להכא וחמא לבר אבונא ספרא קרי שירת הבאר ומברך לפניה ולאחריה א"ל ועבדין כן א"ל ועדיין את לזו כל השירות טעונות ברכה לפניהם ולאחריהם. אשתאל לר' סימון א"ל ר' סימון בשם ריב"ל אין לך טעונה ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים וי' הדברות וקללות שבת"כ ושבמשנה תורה. א"ר אבהו אני לא שמעתי נראין הדברים בי' הדברות. ר' יוסי בר בון בשם רב אמר תמניא פסוקים אחרונים שבמשנה תורה טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם לפי שאין מפסיקין אלא יחיד קורא אותם. שמעינן מהכא האידנא דנהגינן אנן שיקרא יחיד שירת הים וי' הדברות וח' פסוקים שבסוף התורה על הא שמעתא סמכינן.
